היג”ע הוא ספרת גורם האיכות (figure of merit) של תיאום העכבות (או של חוסר התיאום). במנחת, היג”ע הוא מידת הסטייה מ- 50 אוהם או מ- 75 אוהם בעכבות של הכניסה והיציאה של הרכיב. תיאום מושלם מיוצג על ידי יג”ע של 1.0:1 בזמן שחוסר תיאום במקרה הגרוע ביותר מיוצג על ידי יג”ע של אינסוף – ∞: 1. יג”ע, שהוא גבוה יותר במעט מ- 1.0:1 מייצג חוסר תיאום קל מהתיאום האידיאלי, והוא בדרך כלל היעד שאליו שואפים בהוספת מנחתים לתכנון עם רכיבים מרובים או למערכת בדיקה.

מנחת קבוע יכול לעזור בהקטנת היג”ע של רכיבים משורשרים (מסודרים בקסקדה), על ידי כך שהוא מספק בידוד בין עכבות, ובאופן מעשי ממסך את חוסר התיאום בין העכבות. חשוב לציין שבמקרה של מקלט, מנחת ימלא גם תפקיד בספרת הרעש של המערכת, מאחר שאפשר להתייחס אל ערך ההנחתה של היחידה כספרת הרעש שלה. לדוגמה, מנחת קבוע של 3 dB שנוסף לפני מגבר בעל רעש נמוך (LNA) בחלק הקדמי של מקלט, למעשה יקבע את ספרת הרעש של המקלט לערך מזערי של 3 dB. עם זאת, ההשפעות המשורשרות של ספרות הרעש וההפסדים של הרכיבים בהמשך לאותו המנחת, לרבות מגבר LNA, יגדילו את ספרת הרעש באופן משמעותי מעבר ל- 3 dB.

באופן דומה, שימוש במנחתים במערכת בדיקה, למשל עם נתח ספקטרום, ישפיע על הטווח הדינמי של מערכת הבדיקה. מאחר שהטווח הדינמי בעיקרו הוא ההפרש בין האות ברמה הגבוהה ביותר לבין האות המזערי שבו אפשר להבחין, הטווח הדינמי יקטן במידה השווה לסך כל ההנחתה שנוספה.

במערכי בדיקה, גם מנחתים בערך המזערי, כמו למשל יחידות של 1 dB, יכולים לעזור בהקטנה למינימום של שגיאות חוסר תיאום. הבחירה במנחת תלויה ברגישות של ציוד המדידה, בסוג ההתקן שבבדיקה (DUT), וברמת האות המרבית המותרת בכניסות ציוד הבדיקה. אם בבדיקה נמצא התקן אקטיבי, כמו למשל מגבר, עם רמת מוצא מוגדרת של +27 dBm, אבל ההגדרה של רמת הכניסה של נתח הספקטרום היא +25 dBm, מנחת של 5 dB יספק את ההגנה המתאימה לנתח, ובמקביל גם ישמש להקטנת אי הוודאות בחוסר התיאום עד למינימום. מובן שבהתבסס על השטיחות (flatness) בהנחתה של ההתקן, ייתכן שאפשר יהיה להגדיר מנחת בעל ערך נמוך יותר, בתנאי שהשינויים בהנחתה שלו (שטיחות ההנחתה) יימצאו בגבולות המתאימים. במקרה זה, מנחת של 4 dB עם שטיחות הנחתה טובה יותר מ- ±1 dB (שמשמעותה היא שההנחתה שלו נמצאת בטווח שבין 3 dB לבין 5 dB) עדיין יספק הגנה מתאימה עבור ערבל הכניסה של נתח הספקטרום.

כמה סדרות של מנחתים קבועים בהתקנה משטחית (SMT) או קואקסיאליים זמינות מאת         Mini–Circuits עם ערכי הנחתה מ-1 עד 40 dB ועבור תדירויות ממתח ישר עד 40 GHz. מנחתים אלו קיימים עבור מערכות של 50 אוהם וגם של 75 אוהם, עם שטיחות הנחתה של בטווח החל מ- ±0.2 dB עבור מנחתים בערכים נמוכים עד הערך הצנוע למדי של ±0.6 dB עבור מנחתים של 40 dB. ערכי היג”ע המזעריים והמרביים נתונים עבור כל היחידות על מנת לאפשר את חיזוי ההשפעות של מנחת מסוים (מעבר להנחתה הבסיסית של האותות) במערכות תקשורת או במערכות בדיקה.

בעת ניסיון לקבוע את היג”ע הכולל שנוצר על ידי חיבור של שני רכיבים, בדרך כלל, די בטוח להניח ששני ערכי יג”ע יוכפלו זה בזה, ולא שהם יתווספו זה לזה. לדוגמה, בעת חיבור רכיב עם יג”ע של 3.0:1 עם רכיב אחר של יג”ע של 1.50:1, תוצאת היג”ע המרבי תהיה 4.50:1 עם הפסדי החזרה של 3.93 dB. כתוצאה מכך, אפשר להקטין עד למינימום את ההשפעות של חוסר תיאום העכבות על ידי בחירה במנחת עם ערך היג”ע הנמוך ביותר האפשרי. בטבלה 1, שמופיעה בהמשך, מוצגות ההשפעות של שילוב שני רכיבים במונחים של ערך היג”ע המרבי שלהם ושל הפסדי ההחזרה שלהם. בתנאים אידיאליים, שבהם שני ערכי היג”ע הם 1.0:1 ואין החזרות, מתקבלים הפסדי החזרה אינסופיים. ואולם, ככל שיגדל ערך היג”ע של כל רכיב, יגדל ערך היג”ע המרבי כמכפלה של שני ערכי היג”ע הנפרדים.

טבלה 1

ההשפעות שיש למצבי חוסר תיאום עכבות על ערך היג”ע המרבי.