fbpx

ההשפעה הגוברת של היענות לרגולציה כבסיס לאספקת מוצרים בתעשיית האלקטרוניקה בתחום תדרי רדיו (RF)/גלי מיקרו

Share this article
Share on linkedin
Share on facebook
Share on twitter

ההשפעה הגוברת של היענות לרגולציה כבסיס לאספקת מוצרים בתעשיית האלקטרוניקה בתחום תדרי רדיו (RF)/גלי מיקרו

“ארתור אקרמן `{`Arthur Ackerman`}`, סגן נשיא לנושא איכות, Mini–Circuits”

הדאגות הגלובליות ההולכות וגדלות  לגבי נושאים סביבתיים , חברה ואתיקה, משנות את אווירת הרגולציה בתעשיית האלקטרוניקה, וההשפעה שיש לנושאים אלו על קבלת החלטות בתחום של מדיניות ואסטרטגיות בארגונים, גוברת לאין שיעור. בתעשיית הת”ר (RF) /גלי מיקרו, תקנים שמתייחסים לסביבה, כגון RoHS ו- REACH זה מכבר הפכו להיות עובדה מוגמרת עבור רוב  המוצרים הנמכרים מהמדף, שעה שהדרישות הרגולטוריות האחרונות כללו תיעוד וחשיפה של  אחריות  באספקה של “מינרלי סכסוך” (Conflict Minerals), וכעת מדווחים על דרישות לאחריות חברתית ארגונית או ל- “CSR” (Corporate Social Responsibility).

מטרות תקנים אלו נאצלות, והערך החברתי הטמון במניעת זיהום סביבתי, בשימוש לרעה בזכויות אדם ובצורות נוספות של ניהול עסקים באופן שאינו אתי, מוכיח את עצמו. אולם, מה שפחות ברורה היא היעילות של דרישות הרגולציה, הן החדשות וגם אלו הקיימות, במימוש המטרות העומדות ביסודן. כשהן מונעות במידה רבה מחקיקה חדשה,  מרמות פעלתנות  עולות של  בעלי מניות  בקרב חברות ציבוריות, שהן,  מגבירות את הלחץ על שרשרת האספקה, חברות לקחו על עצמן אחריות רבה יותר, כאשר פתרו כמה מהבעיות המאתגרות ביותר בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי.[1]  למרבה הצער, ברגולציה שקיימת היום עבור תעשיית האלקטרוניקה, הלך לאיבוד האידיאל של רפורמה חברתית ופוליטית דרך רגולציה הזורמת כלפי מטה של עסקים גלובליים בתוך הפרטים המעשיים של ניהול התקנות ברמת השטח.

ככל שגדלים המספר והמורכבות של דרישות הרגולציה, כפי שנעשה במקרים של מינרלי סכסוך ואחריות חברתית ארגונית (CSR), חברות  לוקחות על עצמן עלויות גבוהות שקשורות במערכות הנהלה, סקירות משפטיות, פלטפורמות לניהול נתונים ופעילויות בדיקת נאותות. פעילויות אלו מוסיפות נטל ניהולי משמעותי למפעלים, אך מאידך לא מוסיפות ערך ישיר למוצרים ולשירותים הנמכרים ללקוח. בה בעת, ההוכחות שמעידות על היתרונות החברתיים של תוכניות אלו נותרו מעורפלות או שהן חסרות לחלוטין, ובכל הנוגע ליעילותן, קיימת ספקנות רבה בין מומחי מדינויות.

מאמצי תמיכה מצד קבוצות בתעשייה, הבולטת ביותר היא IPC, הובילו את הרגולטורים בארה”ב לשקול מחדש את היעילות הטמונה בדרישות חשיפה ודיווח כאלה. בשבעה באפריל, מייק פיאואר

[Mike Piwowar] היו”ר המכהן של ועדת SEC (הוועדה לניירות ערך ובורסות – Securities and Exchange Commission), יצא בהודעה שמצטטת תגובות של IPC שמשככות את האכיפה של חוק ‘מינרלי סכסוך’, ומשעות את הדרישות לבדיקת נאותות וביקורות הכרוכות בעלויות רבות.[2] בנאום שנשא יו”ר ועדת SEC, ג’יי קלייטון [Jay Clayton] בפני Economic Club of New York בתאריך 12 ביולי, הוא ציין שהמחוקקים והרגולטורים “הרחיבו באופן משמעותי את מידת החשיפות הנדרשות מעבר לעיקרון הליבה של המהות”.[3]  הצהרות כגון אלו מעידות על שינוי ביחס מצד הרגולטורים, לפחות בהקשר של מינרלי סכסוך, אך לעת עתה, רבות מהעלויות של הספקים נותרו במלוא שיעורן. בינתיים, אל מול קווי ההנחיה החדשים של ועדת EU הדורשים לדווח על אחריות חברתית, מספר הלקוחות שדורשים ביצוע סקר על ידי צד שלישי ממשיך להתרחב.

התוצאה האומללה היא מערך של דרישות רגולציה שהולך ונהיה מורכב יותר ויותר, שמסיט את המוקד הארגוני מאיכות וביצועים הקשורים במוצר, לעבודת ניירת: חברות משקיעות כספים ורגולטורים משקיעים מאמצים, אשר רובם מניבים בקושי תיעוד של “תאימות”, ללא שינוי חיובי שמשפיע באופן משמעותי על משברים חברתיים, כלכליים וגיאו-פוליטיים, אשר מלכתחילה פתרונם של משברים אלו היה הכוונה המקורית שלהם.

[1] https://corpgov.law.harvard.edu/2013/12/28/the-corporate-social-responsibility-report-and-effective-stakeholder-engagement/
[2]  https://www.sec.gov/news/public-statement/piwowar-statement-court-decision-conflict-minerals-rule
[3]  http://www.reuters.com/article/us-usa-sec-regulation-idUSKBN19X2AB

מינרלי סכסוך: אמצעים לקויים למטרה נאצלת

החוקים של מינרלי סכסוך הופיעו בשנת 2010 מתוך סעיף 1502 בחוק ‘דוד – פרנק’ (Dodd-Frank Wall Street Reform and Consumer Protection). המטרה שעמדה ביסוד חקיקה זו הייתה למנוע מימון של גופים שבהם התגלו מקרים של אלימות ופגיעה בזכויות אדם, שהתרחשו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) המזרחית על ידי ניהול אספקה של מינרלי “T3G” (בדיל – Tin, טנטלום, טונגסטן וזהב) ממכרות שנמצאים בשליטה של גופים -הנמצאים במלחמה או שמשלמים להם מסים. האיחוד האירופי והמזרח הרחוק פיתחו גרסאות משל עצמם לרגולציה של מינרלי סכסוך, אשר מתבססות על חוקים שנכפים על יצרנים אמריקניים. כתוצאה מכך, גופי רגולציה כגון SEC או לקוחות של גופים כאלו, דורשים מספקים של רכיבי אלקטרוניקה לספק ראייה מתועדת שעוקבת לאחור אחר המינרלים הקיימים במוצרים שלהם, עד לכור ההיתוך שלהם והלאה עד נקודת המקור שלהם.[1]

בשל ההיקף והמורכבות של שרשרת האספקה הגלובלית של מערכות אלקטרוניות, ההקמה של שרשרת השגחה אמינה, שתתחיל במוצר המוגמר ותמשיך לאחור אל המכרה, כרוכה בכמה אתגרים משמעותיים. למשל, חברת Mini–Circuits מחויבת באופן מוקפד לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לעמוד בדרישות החשיפה של לקוחות ורגולטורים לעמידה בדרישות היענות לחוקים של מינרלי סכסוך. עם זאת, לעתים רחוקות, אם בכלל, אנו רוכשים מינרלי T3G באופן ישיר. אלו נרכשים יותר דרך רשימת החומרים של רכיבי משנה, כמה רמות במורד שרשרת האספקה מכור ההיתוך. אנו מקפידים על סטנדרטים מחמירים של תיעוד מהספקים הישירים שלנו, אך הקושי הרב הוא בהשגת נתונים רלוונטיים מספקים אחרים במעלה שרשרת האספקה, ומעבר לכור ההיתוך, שעה שרבים מהם לא מחויבים בהגשת חשיפות במסגרת החוק בארה”ב, דבר ידוע ומוכר היטב. לכן, המאמצים הרבים שלנו לספק יכולת מעקב אחר מינרלים עד למקור שאינו ‘אזור סכסוך’, יהיו בסופו של דבר אמינים, רק במידה   וחברות ואנשים יהיו מוכנים לספק אותם לאורך כל הדרך. השאיפה שלנו היא לא רק לעמוד בדרישות אלו של הלקוחות ולציית לחוקים שעל סדר היום של מינרלי סכסוך, אלא גם להיווכח שהמאמצים שלנו בעשותנו כך, תורמים ליעדים ההומניטאריים הבסיסיים שלהם. לדאבוננו, מחקר רב שנערך בנושא זה מציג ראיות סותרות.

קבוצת IPC מצטטת מחקר שנערך על ידי כריס באייר [Chris Bayer] – מרצה מן החוץ באוניברסיטת Tulane – שבו התגלה שמנפיקי מניות במסגרת ועדת SEC הוציאו 545,962 דולר בממוצע שנתי, כדי לציית לחוק ‘דוד – פרנק’. מחקר מעקב שנערך בקרב 238 משתתפים (73% מהם לא היו מנפיקים ב- SEC אך עדיין ערכו בדיקת נאותות למינרלי סכסוך כדי לעמוד בדרישות הלקוחות), מצא שעלות ממוצעת של פעילויות הקשורות בבדיקת נאותות הייתה 129,000 דולר לשנה.[2]  על אף גובה ההשקעה הזו, מכתב פתוח משנת 2014 חתום על ידי יותר מ- 70 אנשי אקדמיה ומומחי מדיניות בתחום, מצהיר “הקמפיין של מינרלי סכסוך, לא מבין באופן בסיסי את מערכת היחסים שבין מינרלים לסכסוך המזוין ב- DRC המזרחית”. רווח ממינרלים מלבה את הסכסוך, אך אינו מהווה את הסיבה העומדת בבסיסו, ומאידך, גם אינו מהווה מרכיב נחוץ כדי להמשיך ולקיים אלימות. כריית מינרלים חיונית גם לכלכלה המקומית ומעסיקה שמונה עד עשרה מיליון אנשים ברחבי המדינה.[3]

המכתב ממשיך ואומר, “ארבע שנים כמעט לאחר שעבר החוק ‘דוד – פרנק’, מאמצי העקיבה או מתן הרשאות הגיעו רק לחלק קטן מבין מאות אתרי כרייה ב- DRC המזרחית”. אתרי הכרייה ה’קטנים – ידניים’ שעליהם מדובר, ממוקמים באזורים מבודדים שבהם עדיין צריך להקים מערכות של ביקורת ומתן הרשאות, שאפשר לסמוך עליהן, מה שהופך את השגת ההוכחה לעצם העובדה שמקור המינרלים אינו באזור של סכסוך, כרוך בתהליך קשה ביותר, אם לא בלתי אפשרי. הדרישות של סעיף 1502 בחוק ‘דוד – פרנק’ הניעו לא בכוונה את הקונים פשוט להשיג מינרלים מאזורים אחרים בעולם. יכולה הייתה להיות לכך הצלחה באספקה של מוצרים יותר אתיים, אך זו אינה מועילה כלל בשיפור האבטחה והמחיה של האנשים ברפובליקה של קונגו, מטרה שהייתה הבסיס לחקיקה.

[1]  http://www.ipc.org/3.0_Industry/3.3_Gov_Relations/2017/SEC-Comments.pdf
[2]  http://www.ipc.org/3.0_Industry/3.3_Gov_Relations/2017/SEC-Comments.pdf
[3]  http://ethuin.files.wordpress.com/2014/09/09092014-open-letter-final-and-list.pdf

סדר היום של מינרלי סכסוך הפך להיות המקור לדיונים רבים עוד יותר, ובאופן חלקי בעקבות התוצאות המוטלות בספק, מאז העברת החוק ‘דוד – פרנק’ בשנת 2010, רפורמת הרגולציה נראתה כאילו היא כבר בדרך. בנוסף להצהרות של פקידים בכירים בוועדת SEC, מתוך כוונה להקל על האכיפה, וועדת השירותים הפיננסיים של בית המחוקקים של ארה”ב העבירה במאי את חוק הברירה הפיננסית, שאמור היה לבטל ולהחליף את חוק ‘דוד – פרנק’, אשר כולל תקנה לביטול סעיף 1502 מתוך החקיקה. כאשר עדיין נותר עוד לראות מתי לשינויים אלו תהיה השפעה אפקטיבית ממשית על  ניהול תהליכי היענות לחוק בקרב ספקים של מערכות אלקטרוניות.

אחריות חברתית ארגונית: לא מדובר הצעה ב’גודל אחיד’ שמתאימה לכל המידות

המגמה האחרונה שנראית בתעשייה לעבר דרישות של אחריות חברתית ארגונית, מתפשטת בין השאר, למגוון רחב של נושאים בטווח שבין סביבה, בטיחות, עבודה ואתיקה. לרוב החברות יש כבר מדיניות ותהליכים שמשקפים את ערכי הארגון שלהם ומבטיחים שהעסק שלהם תורם לטובת הכלל בחברה. אנחנו בחברת Mini–Circuits, למשל, מחויבים במידה רבה לתמיכה בחינוך הדור הבא של כשרונות הנדסיים, ואנו טיפחנו תוכנית מוצלחת של תרומות למעבדות תכנון של ת”ר (RF) / גלי מיקרו במוסדות אקדמיים ברחבי העולם. כחברה  מוסמכת  לתקן ISO14001 אנו תומכים במערכת לניהול סביבתי שמחויבת להיענות לדרישות הרגולציה, למניעת זיהום ולשיפור מתמיד. מעורבות קהילתית היא אבן הפינה של ערכי החברה שלנו, ואנו מאמינים שיש לנו השפעה חיובית על החיים של ‘השכנים’ שלנו בתחומים שבהם אנו מנהלים עסקים, לכן אנו תומכים בקבוצת הבייסבול המקומית – Brooklyn Cyclones. אלו הן כמה דוגמאות למדיניות פנימית ולעקרונות ניהול שמרכיבים את האחריות החברתית שלנו כארגון.

באופן חלקי כתוצאה מהכללים של האיחוד האירופי לגבי דיווחים שאינם פיננסיים, גדל לאחרונה מספר הדרישות של לקוחות לחשיפות נרחבות בנושא CSR, לרבות סקרים כגון ECOVADIS ו- CDP.[1]  שוב, שעה שלמטרה המונחת בבסיס הקמפיין הזה הייתה כוונה טובה (אך ללא הצלחה), דרישות החשיפה החדשות היו כרוכות בעלות משמעותית ונטל ניהולי לאותם ספקים בזמן שהראיה לגבי התועלת שלהם כתקן אוניברסאלי נותרה מוטלת בספק. נראה שהתנהגות אחראית מבחינה חברתית מועילה לערך של בעלי המניות של החברה[2], אך יתרון זה לא חל על חברות פרטיות, ולא ראינו הוכחה לתאם בין האימוץ של דרישות הדיווח החדשות לבין סיכון נמוך יותר של אירועים פוגעניים מבחינה חברתית או סביבתית.

אמנם המטרה של התנהגות אחראית יותר מבחינה חברתית ופחות סיכונים למוניטין, רצויה, אבל גישה של סקר  לקביעת תקן לאכיפה מביא לחוסר התאמה  בין כמה מבין דרישות הדיווח לבין רבים מדיווחי הספקים . למשל, סקר CDP מבקש תיעוד של ההשפעה שיש על מאגר המים המקומי כתוצאה משימוש במים של המתקן. עבור מתקן של יותר מאלף עובדים או תהליך ייצור שמשתמש בכמויות גדולות של מים, השפעה זו יכולה להיות משמעותית, אבל עבור חברה קטנה שכוללת פחות ממאה עובדים עם צריכת מים אקראית, ההשפעה חסרת משמעות. כספק במעלה שרשרת האספקה עבור יצרני ציוד מקור (OEM) רבים , בחברת Mini-Circuits, מה שראינו הוא מערך מגוון של דרישות דיווח על CSR מלקוחות רבים, כל אחד מהם עם תחומים אחרים של התמקדות. התוצאה היא צורך להרחבה מתמדת של מערכות למען איסוף של סוגי המידע השונים הנדרשים על ידי לקוחות שונים, ושוב, מעבר מהאיכות, הביצועים והערך של המוצרים לעבר תיעוד ללא ערך נוסף.

המחויבות הנמשכת של Mini–Circuits ללקוחות ולהיענות לחוק

המטרה של המאמר הזה לא הייתה להתווכח על הערך והחשיבות של ניהול עסק אתי, בהקשר למינרלי סכסוך, אחריות סביבתית ונושאים חברתיים אחרים. בחברת Mini–Circuits ובקרב רוב הספקים הידועים בתעשיית הת”ר (RF) / גלי מיקרו, שיפור מתמשך הוא עיקרון מרכזי של העסק שלנו והדבר חל על המוצרים שלנו באותה מידה שהוא חל על היתרונות שהעסק מביא לעובדים שלנו ולקהילה שלנו. ואולם, הוא מחייב לשאול : מהם הביצועים של קמפיינים כמו מינרלי סכסוך ו- CSR באופן יחסי ליעדים שלהם.

חברת Mini-Circuits מכירה באחריות שלה כלפי הלקוחות, העובדים והקהילה שלה. אנו היינו המנהיגים בחוד החנית של ההמרה לתקן RoHS בתעשייה ת”ר (RF) / גלי מיקרו, אנו נמשיך לכבד את הדרישות לתיעוד עבור מינרלי סכסוך ו- CSR ככל שנקבל אותם. אנו רואים כחלק מהמחויבות שלנו את השירות והתמיכה בלקוחות, בדיוק כפי שאנו מספקים  מסמכי ייצוא נכונים עבור שיגור בינלאומי.

בכל תחום של העסקי שלנו, אנו מודדים את הביצועים באופן יחסי להשגת היעד המוצהר. דבר זה חל על הכל, מביצועים חשמליים של הרכיבים עד למשלוח המיידי אל הלקוחות, ועוד. היעדים של קמפיינים אחרונים להיענות לחוק ב בתחום של ת”ר (RF)/ גלי מיקרו הם ברורים, אבל הראיות לקיום הביצועים  מול יעדים אלה במסגרת תקני הדיווח ברורות פחות. כתעשייה, אנו כולנו אמורים לשאול אם המאמץ הוא הפקת התוצאה הרצויה, ואם לא, עלינו לחשוב איך יכולה להיראות דרך טובה יותר.

[1]  http://blog.ipc.org/2017/07/10/eu-commission-adopts-guidelines-for-social-responsibility-including-conflict-minerals-reporting/
[2]  https://www.forbes.com/sites/forbesleadershipforum/2011/08/30/csr-pays-for-itself-heres-the-evidence/#4cf996c77922
Share this article
Share on linkedin
Share on facebook
Share on telegram
Share on whatsapp
Need Help?